עודף חלב בהנקה

עודף חלב בהנקה

עודף חלב בהנקה

סינדרום עודף חלב בהנקה או היפרלקטציה – שם מפוצץ אבל מה המשמעות שלו בעצם?

בדיוק כמו שזה נשמע, המשמעות היא שגופך מייצר הרבה יותר חלב ממה שנחוץ לתינוקך. בעוד תופעת מיעוט חלב אם הינה ידועה מאוד, תופעת ייצור יתר של חלב אם אינה. אך תופעה זו יכולה להיות הרסנית לתהליך ההנקה באותה המידה. באופן יחסי טיפול בסינדרום עודף חלב בהנקה הוא פשוט יחסית.(1) הצד החיובי הוא שאת יכולה להיות רגועה, לתינוקך שפע של מזון איכותי וזמין רק צריך לכוון את הכמויות.
ישנם מספר תסמינים אפשריים, כמובן שלא תמיד מופיעים כולם בו זמנית אצל אותה אם ותינוק.
תסמינים לאם:
– תחושת 'מלאות' וגודש תמידית, לחץ ו/או סתימות ודלקות.(2,3)
– דליפת חלב בין הנקות.(2)
– דליפת חלב בשפע מהשד הפנוי בזמן הנקה.(2)
– לעיתים אף מספר שניות של כאבים חזקים בתחילת הנקה.(1)
תסמינים לתינוק:
– התינוק יכול להראות כאכלן תעוותן, שואב במרץ ומשתדל לא להשתנק.(2)
– פליטות מרובות לאחר הנקה ו/או תסמינים הדומים לריפלוקס.(2)
– גזים מרובים, כאבי בטן, ובמקרים רבים צואה ירוקה ומקציפה.(2,3)
– עליה נמוכה או גבוהה במשקל.(2)
– יניקה חסרת מנוחה או אף רתיעה מהנקה, סירוב לשד והנקות קצרות.(2,3)
– מתוך ניסיונו של התינוק להאט את הזרם, תפיסת הפטמה בחניכיים ופציעתה. (2,3)
– אי שקט ובכי רב.(2,3,4)
– הנקות תכופות.(4)
– קישוט הגב והקשחת הגוף במהלך הנקה.(3,4)
– חלב 'משפריץ' כשהתינוק מתנתק, בעיקר בתחילת הנקה.(3)
תסמינים אלו מופיעים בגיל שבועיים לערך.(5)
חוסר השקט בשילוב עם עליה נמוכה במשקל עלול להוביל אם להאמין כי אינה מייצרת מספיק חלב או שאינו איכותי מספיק.(2) למעשה ישנו שפע של חלב, תינוק היונק משד המייצר חלב בעודף עשוי לא לרוקן את השד מספיק ולכן לא להגיע אל החלב השמן יותר הנמצא עמוק בשד (חלב אחורי). התכולה הנמוכה יחסית של שומן, בשילוב הסוכר הגבוהה בתזונה שלו עלולים לגרום למעבר מהיר בקיבה, אשר עלול לגרום לריכוזי לקטוז גבוהים מידי במעי הדק ולשלשולים תכופים.(6) כתוצאה מכך עלולה להיווצר עליה נמוכה במשקל ומכך נובעים כאבי הבטן והגזים.
מה הגורמים לכך?
מיד לאחר הלידה, אימהות בדר"כ מייצרות חלב בעודף כדי שלא יחסר לתינוקן, לאחר כמה ימים כמות החלב מתאזנת עם צרכי התינוק. ישן נשים אשר ממשיכות לייצר חלב בעודף גם בהמשך, תופעה זו יכולה לנבוע ממספר סיבות.
כמות בלוטות החלב אצל אישה נעה בין 100,000-300,000 בלוטות לשד, כשפעמים רבות נשים המייצרות חלב ביתר נמצאות בראש הטווח.(4) אם כך סיבה אחת לעודף חלב בהנקה היא נטייה מולדת, גורמים נוספים הם משטר הנקה שגוי או היפרפרולקטמיה (2) – הימצאות רמות גבוהות של ההורמון פרולקטין בדם אשר קשור בייצור חלב ובעל תפקיד חשוב בהתפתחות השד בהריון.(7) גם טיפולים תרופתיים מסוימים עשויים להגביר את תהליך יצור החלב.(4)
לסיכום, הגורמים הם – פיזיולוגיה ונטייה מולדת, חוסר איזון הורמונלי, משטר הנקה שגוי או טיפול תרופתי.

אפשרויות טיפול ופתרון
הדרך הנכונה לפתרון תופעת עודף חלב בהנקה היא באמצאות שילוב של שחרור החלב העודף ללא הגברת ייצור החלב כתגובה. מרבית הטיפולים מתמקדים בצד של שחרור החלב ללא התחשבות בצדו של התינוק בתופעה. לכן הטיפול האופטימלי יכלול התחשבות בהנקה נוחה ונכונה, שבה התינוק לא יאלץ לינוק אל מול זרם חזק וללא הפרעת פעילות מעיו.(2) מומלץ להתייעץ ביועצת הנקה ולהיתמך בליווי בתהליך הפחתת החלב.
1. ריקון מלא ככל האפשר של שני השדיים לפני ההנקה הראשונה באמצאות שאיבה. מיד לאחר הריקון הנקה מלאה משני השדיים הריקים כביכול. בלתי אפשרי לרוקן באמת שד פעיל משום שייצור החלב הינו תהליך תמידי ומתמשך. לאחר הנקה זו תינוקות רבים יירדמו שבעים ומרוצים, מלאים בחלב אחורי עשיר בשומן אולי בפעם הראשונה. (2)
2. ההנקה בסטים, כשכל סט אורך כ-3 שעות בהתחלה ועם התקדמות התהליך מתארך ל-4-6-8 ואפילו 12 שעות. (2) בכל סט הציעי לתינוק לינוק משד אחד בלבד, ללא הגבלה, בכל פעם שיראה סימני רעב במהלך 3 השעות. בתום סט כזה עברי לשד השני לפרק זמן זהה בו תהייה בלעדיות לשד זה בלבד בכל הנקה.(1,2,3,4)
3. חשוב שתמצאי את תנוחת ההנקה הטובה והמתאימה ביותר עבורך ועבור תינוקך, למען יניקה והנקה אופטימליות. (1,2,4) הישעני לאחור מעט והחזיקי את תינוקך כך שהוא פונה אל השד, שבי בסיכול רגליים או הניחי כרית, כך שראשו יהיה מוגבה מעל לפטמה וליתר גופו. הנקה תוך שכיבה על הצד עשויה להתאים או אף בשכיבה על הגב, המשותף לתנוחות אלו הוא שימוש בעזרתו של כוח הכבידה כדי להקל על זרם החלב המגיע אל התינוק.(1,4)
– כמו כן, מומלץ לנסות להתחיל בהנקה כבר עם סימני הרעב הראשוניים. כך התינוק ינק פחות ברעבתנות ויהיה נינוח יותר ועוצמת היניקה תרד. כתוצאה מכך תהייה הקלה לפטמות כואבות ויניקה רגועה יותר מעודדת פחות ייצור חלב מאשר יניקה עוצמתית.(3,4)
– במקרה של השתנקות וקשיים בהנקה בשל זרם חזק מומלץ לנתק את התינוק ולתת וחלב העודף להשפריץ לתוך מגבת או חיתול טטרא.(3)

קצב התקדמות התהליך משתנה מאישה לאישה ולכן יש להתאים באופן פרטני את השינוי במשך הסט בין 3-4-6-8 או 12 שעות. בחלק מן המקרים שאיבה מלאה אחת, בשילוב עם הנקה חד צדדית בסטים, מספיקה בכדי לפתור את הבעיה. במקרים אחרים יש צורך במספר חזרות כשהמרחק בין שאיבות הולך ועולה עם החלשות התסמינים. (2)
חשוב מאוד לא להתפתות לרוקן את החזה בשאיבה לעיתים תכופות מידיי כדי להימנע מעידוד ייצור חלב. רק במקרה של גודש קיצוני מומלץ ריקון נוסף, לכן מומלץ להיות במעקב אצל יועצת הנקה ולקבל הדרכה צמודה כדי להימנע מדלקות וסתימות. (2)

בחלק מן הנשים נראה שמנגנון הוויסות של ייצור החלב אינו נכנס לפעולה תקינה באופן אוטומטי, לכן נוצר מצב של ייצור חלב בעודף. ריקון החזה בשאיבה בצורה יסודית עד כמה שאפשר ולאחר מכן הנקה דו צדדית עוזרים בנרמול המערכת. נורמליזציה זו עשויה לפעול באופן דיי מהיר. ההשפעה על התינוק מופיעה גם כן באופן מידי, אפילו בהנקה הראשונה לאחר הריקון. התינוק ינק ללא אי שקט וייהנה מהתחושה הנעימה והלא מוכרת של זרימת חלב רגועה בעלת ערך קלורי גבוה אשר לא תפריע לפעולת העיקול. (2)

אם כך, ניתן לסכם כי תופעת עודף חלב בהנקה ניתנת לפתרון פשוט יחסית אף על פי (כמו שקורה לרוב) שנדרשת השקעה רבה מצד האם. לרוב התסמינים אצל האם זוכים לפחות תשומת לב משום שהתסמינים המופיעים אצל תינוקה מפרים את שלוותו, מדירים שינה וגורמים לתסכול רב בסביבתו ולכן 'גונבים את ההצגה'. צריך לקוות שהתופעה תהפוך למוכרת יותר וכך יחסך סבל רב לתינוקות ואימהות.
הנקה נעימה 🙂
ובהצלחה

מחברת – רותי שלומוביץ, מנהלת 'תותיז'

* כל המוזכר בכתבה זו הינו בגדר המלצה בלבד, לשם ישום ההמלצות מומלץ לפנות לתמיכה ומעקב מיקצועי.
[vcex_divider style="solid" icon_color="#000000" icon_size="14px" margin_top="20px" margin_bottom="20px"]
(1) Oversupply: Too Much Breast Milk, Anne Smith, IBCLC,Breastfeeding Basics, http://www.breastfeedingbasics.com/articles/oversupply-too-much-breast-milk
(2) http://www.internationalbreastfeedingjournal.com/content/2/1/11
(3) Am I making too much milk?, by Diana West, BA, IBCLC, co-author with Lisa Marasco of The Breastfeeding Mother's Guide to Making More Milk (McGraw-Hill, December 2008) and Elliot Hirsch ofBreastfeeding After Breast and Nipple Procedures (Hale Publishing, July 2008), and author of The Clinician's Breastfeeding Triage Tool (International Lactation Consultants Association, 2006) and DEFINING YOUR OWN SUCCESS: BREASTFEEDING AFTER BREAST REDUCTION URGERY (LLLI, 2001). http://www.llli.org/faq/oversupply.html
(4) http://www.babycenter.com/0_hyperlactation-overabundant-milk-supply_8488.bc   (www.Babycenter.com, Hyperlactation (overabundant milk supply)
(5)Overabundant Milk Supply,  by Lactation Consultants at El Camino Hospital, https://www.elcaminohospital.org/Womens_Health/Pregnancy_Childbirth/Breastfeeding_Education_Resources/Overabundant_Milk_Supply
(6) Woolridge M, Fisher C: Colic, "overfeeding", and symptoms of lactose malabsorption in the breast-fed baby: a possible artefact of feed management? Lancet 1988, 2:382-384, http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2888%2992847-4/abstract
(7) http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperprolactinaemia

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.